Rinat Tsafrir Halperin (1965 - 2013)

Quand je pense à Rinat, cela m’évoque immédiatement des images de Mr Bean, de chocolat Cadburys et de séances de nettoyage du sol avec ABBA en musique de fond.

Je me souviens des boutiques à un dollar qui vendaient toutes sortes de babioles et de langue française parlée avec des verbes au présent uniquement.

Je me rappelle les surnoms et les épithètes dont elle avait l’habitude de me qualifier : Kalimero, Orinoco, mon bien-aimé.

Et une image d’omelette au ketchup, son plat favori, apparaît nettement.

רינת צפריר הלפרין



רינת צפריר הלפרין
1965-2013







מילות פרידה

כשאני חושב על אחותי רינת אני מייד חושב על Mr Bean, על שוקולד ועל ספונג'ה עם שירי ABBA ברקע. אני חושב על חנויות של דולר המוכרים כל מיני שמונצס: על תרגומים מילוליים מעברית לאנגלית, כגון how was? – איך היה? ועל צרפתית הבנויה מפעלים בהווה בלבד.

אני נזכר בשמות חיבה בם נהגה לכנות אותי: קאלימרו, אורינוקו.
אני רואה מול עיניי חביתה עם קטשופ – הארוחה האהובה עלייה.
מה עוד עולה ברוחי כשאני נזכר ברינת? אני זוכר מפגשים באירופה – בייחוד את הטיול שלנו בברלין לפני שנתיים. אני נזכר גם במסע קניות שעשתה לי ולאבי לפני כמה חודשים ב PRIMARK – החנות האהובה עלייה בלונדון.

Parting Words

Rinat Tsafrir-Halperin 1965-2013

When I think of Rinat it immediately conjures up images of Mr Bean, of Cadbury's chocolate and of floor-mopping with ABBA songs in the background. I think of one-dollar shops selling all sorts of knickknacks and of a French spoken using verbs in the present tense only.

I recall nick-names and epithets she used to call me by: kalimero, Orinoco, beloved. An image of an omelet with ketchup springs to mind; her favourite meal.